דני נישליס | צילום: רדיו חיפה

האם שחר של יום חדש?

וקצת סודות מאחורי המיקרופון. טור פוליטי מאת דני נישליס

בידיים רועדות אחזתי לפנות בוקר בתוצאות הסקר האחרון שקיבלתי מידידי מנו גבע מנכ״ל חברת מדגם העורך למען רדיו חיפה סקרים מזה שנים רבות. אני מכיר את האווירה הכללית ברחוב החיפאי, בשבועיים האחרונים, אני עוקב אחרי האלימות המילולית בפייסבוק, אלימות שלעיתים כוונה גם אלי ואל בני משפחתי, למרות שאינני מועמד ואינני מתמודד לכלום. אך הבחירות האלו, בעיקר בעידוד צד אחד, הפכו לאלימות, מכוערות, יצריות, עד כדי פרסום תמונת סכין נעוצה בגבו של ראש העיר יונה יהב ואין פוצה פה ואין מצפצף. אחזתי בסקר וקראתי שוב ושוב את תוצאותיו. אני שואל את עצמי איך ראש עיר מכהן, שעשה מהפך כל כך גדול בעיר, לא זוכה להערכת הציבור? להפך, תנועת ״רק לא יונה״ הולכת וגדלה. המתחרה שלו עינת קליש, מזנקת בסקרים לגבהים שהיא עצמה לא האמינה לדעתי. מה היא מביאה לשולחן? ניסיון? פעילות ציבורית ענפה? ניהול קודם של כספים ואנשים? מה הסוד?

זו בדיוק השאלה ששאלו למשל את מתנגדיו של טראמפ. מה הוא מביא? התשובה בארצות הברית הייתה שהוא עונה על שאלה אחת בלבד: מיאוס ותיעוב של מה שהיה והרצון לראות משהו אחר, חדש, רענן. יכול להיות שקליש נפלה בדיוק למשבצת הזו של ״לא חשוב מי המועמד ומה נסיונו…הוא ימגר את הישן, המאוס, המעצבן״. בעבודת נמלים עם סגנון חדש, בוטה ומזלזל באחרים, סגנון אותו איננו מכירים, סללה קליש את דרכה לפיסגה, חלפה על פני מהמורות קשות, ביקורת אינסופית, הכפשות וזלזול מצד מתחריה ועקפה ראש עיר מכהן שעשה המון למען עירו ורק שכח דבר אחד: לספר לחבר׳ה. אני מביט בסקר ומבין את רצון הבוחר, אני מבין כמה נכון שגם בית המשפט העליון הבין את רצון הבוחר ואיפשר לקליש לרוץ. אני מבין שהבוחר בחלקו מאס במנוסה, בטוב ובישן ובחר בתקווה החדשה. זה לגיטימי, זה בסדר, השינוי והרענון הם חלק מחיינו, רק שאני מצטער על הנסיבות. אני מצטער שהציבור החיפאי, גם אם הוא רוצה להחליף ראש, לא יודע להוקיר תודה למי שהפך את החיים שלנו כאן במשך 15 שנים לטובים יותר, לא יודע להיפרד בכבוד ממי שעבד בשבילו והטביע את חותמו על העיר ועל חיינו. רוצים להחליף ראש? למה לא? זה לא חדש, הנה גם תל אביבים רבים רוצים להחליף ראש, לתת הזדמנות למישהו אחר, צעיר, נלהב, עם אנרגיות אחרות. הכל בסדר. אבל למה עם זלזול, בוטות, גסות רוח ופסילת כל דבר טוב שנעשה כאן?

אני מקווה שזה לא סגנונה של הגברת קליש, אולי ראשת העיר הבאה שלנו, אלא רק חלק מקמפיין שהכתיבו לה היועצים שלה. אבל אם הסגנון הזה יאפיין את כהונתה, כי אז צפויים לה ולנו שנים מאתגרות מאד.

לגבי תוצאות הסקר שפורסם היום. אני מציע לצד אחד לא לעלוז יותר מדי ולצד השני לא להיכנס לאבל. הסיפור לא גמור ועדיין ניתן לשינוי. טעות המדגם 4.3% יכולה לשחק כלפי מעלה לטובת יהב וכלפי מטה לרעת קליש ואז ההפרש ביניהם מצטמצם. בנוסף, ארגון טוב יותר, או מבולגן יותר של יום הבחירות, יכול להביא תוצאות הפוכות וזה קרה ליהב בקמפיינים קודמים. מצד אחד התמונה ברורה, עינת קליש מובילה והסיכוי שלה לנצח בסיבוב הראשון כבר ברור, מצד שני אין פה הכרעה מובהקת, היא לא הגיעה ל-50% כדי לנוח ומחנה יהב עדין יכול בארגון יעיל לצמצם את הפער. קשה לראות את זה קורה, אבל זה אפשרי, כבר היו דברים מעולם.

כמה ימים אחרי הבחירות, הפצע העמוק והמכוער שישאר, ישפיע על החיים שלנו כאן עוד הרבה שנים. השיסוי, ההסתה, האלימות, כל אלה יישארו כאן ואנחנו, כלי התקשורת ואתם, צריכים לעשות הכל כדי להוקיע את הטרולים, את הטרוריסטים של המקלדת ולהחזיר לעיר הזו את האחווה, הכבוד לאחר והשלווה שאפיינו אותה שנים רבות.

כבר חודש ימים אני מדמיין לעצמי את הרגע שבו אכנס לאולפן ביום שלישי ב-10 בלילה ואודיע בפעם הרביעית בקריירה שלי מי הוא ראש העיר הבא של חיפה וראשי הערים בקריות, בטירת הכרמל ובנשר. אני יודע שאזני כולם יהיו כרויות לרדיו חיפה, לקבל ראשונים את  הבשורה. יהב או קליש. אני מתכנן כבר חודש ימים מה להגיד אם יהב זוכה, מה להגיד אם קליש זוכה ומה להגיד אם יהיה תיקו והליכה לסיבוב שני. המשימה לא קלה. בכל מקרה יהיה מחנה אחד שמח וצוהל ומחנה אחד עצוב שפוף ומדוכא. חודשים רבים של עבודה, מיליונים שבוזבזו לריק, שלטי חוצות עזובים, תלוים ברוח, מזכרת לקמפיינים מיותרים ימשיכו להתנופף ברוח. צריך לשקול מילים, לאפסן רגשות, להיות ממלכתי ולהגיד בדיוק את מה שצריך מבלי לפגוע במפסידים ולתת כבוד וסיכוי להצליח לכל מי שיבחר. זו משימה לא קלה ואני ערוך אליה ביראת כבוד. ברגעים כאלה יש לכל מילה, לכל נשימה, לכל פאוזה, משמעות עצומה. אני חושב על הרגעים שלפני. רבע שעה לפני פרסום המדגם, אני מקבל מד״ר אבי גריפל את תוצאות המדגם. אנחנו משוחחים מחליטים אם לשדר, מה לשדר ואיך לומר זאת נכון. החיים של אנשים רבים תלויים בתוצאות. הפרנסה של רבים תלויה בתוצאות, צריך להתייחס לכולם בעדינות והכל תוך תקווה שאין בתוצאות טעות. הרי המדגם בסופו של דבר הוא כלי מחקר שתלוי בשיתוף הפעולה של המצביעים ומומחיותו של הדוגם. טעויות נופלות. לפני 15 שנה הודעתי שראש עיריית קרית אתא הוא דוד ראם, בעוד שיעקב פרץ זכה בפועל בראשות העיר. מאז, למדנו מטעויות, השתכללנו, הטעות הזו לא חזרה על עצמה יותר ואני בטוח שגם הפעם תוצאות המדגם יהיו מדויקות. לפני חמש שנים, הן היו דומות עד כדי עשיריות האחוז מתוצאות האמת. בעוד ארבעה ימים אכנס לאולפן בחיל ורעדה, אפתח את המיקרופון ואודיע לכם תושבי חיפה והאזור, מי יהיה ראש העיר הבא שלכם. אני  רק השליח ואני מקווה שאלוהים יתן לי את החוכמה והכוח לעשות את מלאכתי מבלי לפגוע באף אחד, ברצינות ובחגיגיות המתבקשים אך גם עם החמלה, ההערכה והכבוד למפסידים.

האזינו, תהיו איתי, אני אהיה איתכם. יום שלישי ב-10 בלילה. בהצלחה לכולנו.