דני נישליס | צילום: רדיו חיפה

טור אחרון ודי

טור פוליטי מאת דני נישליס

הבחירות הסתיימו, הבוחר אמר את דברו, יש לנו ראש עיר חדשה (אבשלום קור אומר שאין דבר כזה ראשת עיר), מערכת הבחירות שלנו ברדיו חיפה הסתיימה עם שידור דרמטי של המדגם ובזה אנו מסיימים את העיסוק, השידור והכתיבה בענייני בחירות. לכן זהו גם הטור האחרון שלי בעניין ואנסה לסכם אותו ברשותכם מכמה היבטים:

 

  • הפתעת הבחירות – היא כמובן זכייתה של עינת קליש האנדרדוג של מסע הבחירות ההזוי שעברנו. ממצב של "מי זאת בכלל?" טיפסה קליש-רותם באיטיות ובעקביות במעלה הסולם. למרות מוקשים ותקלות כמו בתי משפט, התנהלות מול התקשורת ועוד, היא זכתה בניצחון ענק בהפרש עצום מראש עיר מכהן. זו הייתה הצבעת מחאה. אני משוכנע שמרבית בוחריה אינם מכירים אותה ובקושי יודעים משהו קטן עליה, אבל מה זה משנה? עוד ילמדו אותה היטב במהלך התקופה הקרובה. אין ספק שקליש-רותם היא הפתעת הבחירות בישראל ולא רק בחיפה כי היא עשתה את הבלתי אפשרי ועל כך מגיע לה כל הכבוד וההערכה.

 

  • הרגע המיוחד שלי – פרסום תוצאות המדגם. אחלוק איתכם כמה רגעים אישיים. בשעות הצהרים הגיעו לרדיו חיפה מעטפות קלפיות המדגם שלנו ובחדר הישיבות הגדול החלה ספירת הקולות. סטודנטים שהביא ד"ר אבי גריפל מנהל המדגם, שפכו את שקי הניילון על השולחן והחלו לספור. עברתי ביניהם והתחלתי לראות בבירור מה קורה. קלפי אחת, 238- קליש  112- יהב, קלפי שניה, 287 – קליש 67 – יהב, קלפי שלישית, 341 – קליש 187 – יהב…. הבנתי באותו רגע שכבר לא צריך יותר לקבל מעטפות. הסיפור סגור. עכשיו לך תחיה עם ידיעה בלב שאתה לא יכול לחלוק עם אף אחד לעוד 10 שעות. לחץ הדם עלה מרוב התרגשות למהפך המתקרב ומצד שני נרגעתי כי הלילה המדגם לא יטעה בוודאות. רצון הציבור כבר מונח על שולחן חדר הישיבות. בשעה 10 בלילה כשפתחתי את המיקרופון כדי להודיע לעולם שיש בחיפה מהפך, רעדה לי היד. ניסיתי שלא ישמעו בשידור את ההתרגשות. ברכתי את המנצחת והשתתפתי בצער המפסיד הגדול. תאמינו לי אלה לא רגעים פשוטים להיות המבשר, בטח לא ברגע של מהפך כשאתה יודע שאוזני כל העיר כרויות אליך ולתחנה שלך. התחלתי לקבל מבול של סרטונים בוואטסאפ ובהם תגובות מהמטות השונים. ריקודים, צעקות, יציאה במחול, עצב ובכי, הכל התערבב תוך כדי שידור. ושוב חזרה אלי אותה תחושה שחשתי בזמן שידורים בתקופת מלחמת לבנון השניה באוגוסט 2006, בזמן השריפה בכרמל, השריפה בחיפה ואירועים דומים בעוצמתם. אתה יושב לבד באולפן ומעביר מידע חשוב לתושבים. אתה ורק אתה. זה מפחיד ומרגש כאחד.

 

  • המפסידים הגדולים – ישראל סביון ובועז גור בחוץ. ישן וחדש נשארו בחוץ. לא מתרגש מאי הצלחתם של טלי איטח, רמי לוי, איתי גלבוע ואחרים שלא נכנסו. כן כואב לי הלב על ידידי ישראל סביון שסיים את חייו הפוליטיים בחיפה, איש מצוין וראוי שגם הוא לא הבין, כמו יונה יהב, שהציבור מאס בישן, בוותיק ובמנוסה ובחר בחדש. ישראל היה כל הזמן בתחושה שאלפי בוחרים יצביעו בשבילו. כולם תקעו לו סכין בגב, שיקרו ורימו אותו, לא בחרו בו. חבל. בועז גור שהכרתי רק במהלך הבחירות התגלה לי כאיש מבריק, חכם, שנון ובעל עתיד פוליטי מובטח. אני מופתע שלא נבחר ואני תולה את זה רק בארגון לקוי וחוסר ניסיון בבחירות. חיפה הפסידה.

 

  • הכשלון הגדול – החבירה של יונה יהב לצעירי חיפה מתברר היום כפלופ הגדול ביותר של מערכת הבחירות הזו. לא רק שהחיבור לא תרם כלום, הוא גם גרע שלושה חברי מועצה במקום להגדיל את כוחם. משבעה חברי מועצה לארבעה. יהב עשה טעות נוראית ובגלל כסף שהובטח לו מיאיר לפיד, הפקיד את גורלו בידי חבורה של צעירים מ״יש עתיד״, שניהלה את המטה ברשלנות ובחוסר מקצועיות ומתברר היום שעשתה עבודה גרועה. המטה לא תיפקד, היו חיכוכים רבים, למעשה היו שני מטות בעיר ועוד שני מטות נפרדים. האחד אסטרטגי והשני תפעולי. כל אחד תיפקד בנפרד כמעט בלי תיאום. ראשי הצעירים הטעו את יהב וסיפרו לו שיש להם מאגר של 40 אלף תומכים בטוחים. איפה 40 אלף ואיפה תומכים? הקשקוש הזה שנקרא יהב וצעירי חיפה הוא אחת הסיבות לכשלונו של יהב שבעבר התמודד לבד וניצח לבד.

 

  • אכזבת הבחירות – דוד עציוני. הבחור הצעיר שהתחיל משום מקום וגרם להרמת גבות, השקיע המון כסף והחל להתקדם לאט לאט בסולם הסקרים. חוסר ניסיונו ואופיו המזגזג נחשף אלינו במהלך הקמפיין. יום אחד הוא בעד, יום אחד הוא  נגד, פעם הוא פה ופעם הוא שם. לא הסתרתי את התפעלותי מהנחישות והלהט שלו, אבל לקראת הסוף, הוא קיבל החלטה שהוא עוד יצטער עליה. הוא החליט להצטרף לקליש-רותם, זאת שהוא דיבר עליה דברים נוראיים, זאת שדיברה עליו בזלזול מופגן. הוא ישב איתי ב'קפה קפה' רוממה וסיפר לי איך יעשה כל שבידו כדי שהיא לא תזכה. הוא עודד כל מי שרק היה יכול לסלוד ממנה, להתרחק ממנה ולא לרומם אותה. ובסוף? בסוף הוא הצטרף אליה. עכשיו הוא מצטער, כי הוא יודע שכל עתידו הפוליטי מצוי היום בידיה, בעוד שאם היה ממשיך עד הסוף, הוא היה יכול להיות עם שלושת המנדטים שלו, שזה המון במושגי חיפה, לצבור כוח באופן עצמאי ולאיים על הקואליציה העירונית. בעיני עציוני הוא אכזבת הבחירות.

 

  • מלכת השכונה – יעל שנער מספר 2 בסיעת הירוקים התגלתה לי במקרה כשהמליצו לי עליה להיות חברת התכנית 'הנבחרים יום-יום'. שנער, אמא צעירה תושבת בת גלים, חברת הליכוד אבל בחיפה היא בירוקים. היא התגלתה לי כאשה שנונה, חכמה, חדת לשון, לא עושה חשבון, בעלת אג׳נדה ברורה, חוש הומור מצוין, שוחה בחומר היטב ונחושה מאד. אני משוכנע שהיא תוסיף נופך מיוחד לסיעת הירוקים ותעלה על כל שאר חברי הסיעה שלה במועצת העיר.

 

  • הדמות הטוראגית – יונה יהב. ראש העיר שלפני שנה אמרו לו כל המקורבים שלו שיפרוש בראש מורם. אנשים שהרגישו כבר אז שהרחוב לא אוהב אותו, הוא רב עם ציבורים רבים, טיפח כל הזמן את הגל שהלך והתרומם כנגדו – 'רק לא יונה'. הוא לא שמע לעצת מקורביו והחליט להתמודד. הקמפיין שלו לא היה טוב כבר בהתחלה, הלך והשתפר עם הזמן, אבל זה כבר היה מאוחר. המטה לא עבד כמו בקמפיינים גדולים ולמעשה אנשים שהם לא אנשיו ניהלו אותו. מתברר שאת הציבור לא מעניינים ההישגים שלו, הקידמה שהביא אל העיר, אלא רק שיעוף. חלק גדול בציבור העדיף מועמדת אלמונית שלא יודעים עליה כלום על פניו, ראש עיר מנוסה עם הצלחות, קבלות, אבל כנראה עם מעט מאד חיילים ועוד יותר מעט תומכים.

 

  • יצאו מהמגרש – רמי לוי, טלי משולם איטח, איתי גלבוע, ישראל סביון, יוסי שלום, חברי מועצה שיותר לא יגיעו לאולם מועצת העיר. הכי חבל לי על בועז גור שהיה רק בתחילת דרכו פוליטית.

 

  • רוח חדשה – נבחרת של צעירים נמרצים וחדורי מוטיבציה נכנסו וביניהם דוד עציוני, נעמה לזימי, יעל שנער…. רגע, הם לא רבים כל כך בעצם, אז מספר הצעירים שנכנסו הוא קטן יחסית ולא כמו שחשבנו שמספרם במועצה יגדל באופן משמעותי.

 

  • במרכז העניינים – ליאור דץ, הפרשן שלנו בתכנית ״הנבחרים יום יום״, התגלה ככוכב הבחירות בתקשורת העוינת של חיפה. הוא נכנס מדי יום לאולפן והרצה את משנתו בקול רם וברור. לא כולם כמובן אהבו את מה שאמר אבל הפרשנות שלו היתה  אינטליגנטית, מקצועית, כל דבר הסתמך על סעיפי החוק, הוא אקטיביסט מהצד השמאלי של המפה ואמר את האני מאמין שלו, ללא מורא ומשוא פנים.

 

  • הדרמה הגדולה – לבד מתוצאות הבחירות שזו דרמה בפני עצמה הדרמה של כל התקופה הזו הייתה הדיון בבית המשפט העליון בירושלים, דיון שסלל את דרכה של עינת קליש לניצחון תרתי משמע. ביטול פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, לא רק שהכשיר אותה להמשיך ולהתמודד אלא גם הביא לה עוד כמה אלפי קולות שראו בה הלוחמת בתחנות הרוח שמנצחת ומתגברת על כל מכשול. לקליש נוצרה דמות של לוחמת שכדאי שכמוה תעמוד בראשות העיר.

 

  • יצא לה טוב – ההימור של סיגל ציוני מתברר היום כהימור שהצליח לה. אנחנו לעגנו וכעסנו על האופן שבו ביצעה את העריקה מסיעתו של יונה יהב לעבר קליש, אבל היום נדמה שהיא הראשונה שהבינה לאן באמת נושבת הרוח והצליחה לשמור על הכסא, על המעמד ואולי אף לקבל בכירות בעיריה, מה שאצל יהב לא קיבלה ולא הייתה מקבלת בחיים. ההימור של ציוני הצליח לה ואני מברך אותה על החוש הפוליטי ועל ההישג. אגב ציוני לא הסתתרה ולא ברחה מהמיקרופון אף פעם גם לא ברגעים הקשים שלה. היא התיצבה באומץ מול כל מיקרופון ודיברה.

 

  • הזוג הלוהט – אלי לוי וענבר דותן מגישי ״זירה חופשית״ ברדיו חיפה, הפכו למדורת השבט של חיפה והצפון. מדי יום שישי למעלה מ-8 חדשים הם הביאו בתכניתם מרואיינים, מועמדים שנחשפו לטוב ולרע, כמי שאמורים לייצג את הציבור. הם אירחו את כל המועמדים כולל קליש-רותם בהופעה ראשונה ואחרונה ברדיו חיפה ועקבו אחרי מערכת הבחירות באופן שמשך הרבה מאזינים אדוקים מדי שישי.

 

  • המזהמים הגדולים – הטרולים והפוסטים המזעזעים שאנשים קטנים הרשו לעצמם לכתוב בלי שום פיקוח על עובדות נכונות, שקרים, השמצות, הוצאת דיבה, השמצות של בני משפחה ועיוות המציאות. כמה קל לשבת מאחורי מקלדת ולטנף בעילום שם. חלקם יקבלו כבר בשבוע הבא תביעות דיבה.

 

  • עבד עלינו – שלמה גלבוע, המתמודד הסדרתי הודיע לי אישית שנמאס לו לשבת על הגדר והוא החליט להתמודד שוב לראשות העיר. האמנתי לו, נתתי לו חשיפה ואחרי שבועיים הוא התקפל ונעלם. נפלנו. זה קורה, אין מה לעשות, אבל תודה לאל זה לא יקרה שוב.

 

  • יצא חמור – המתמודד לראשות העיר גיל גולדרייך, שהוביל בפורים תהלוכה שבראשה חמור בדמותו של יונה יהב. הוא הסיר את מועמדותו והצטרף לקליש תוך הבטחות לכל מיני תפקידים כמו סגן ראש עיר, תפקידים שלעולם לא יקבל כי אנשים בקושי הצביעו לו כולל חבריו הנכים שעליהם בנה כל כך הרבה. ניצלנו.

 

  • יצאו גדולים – רדיו חיפה, עם כל הצניעות יצא גדול כי הוא היה במרכז העניין התקשורתי, ביצע 5 סקרי דעת קהל, תכנית יומית בענייני בחירות, מדגם קלפיות ביום הבחירות, יום שידורים מלא, דברים שאף תחנת רדיו או כלי תקשורת בישראל עשו. תומכיה של קליש כינו אותנו רדיו יהב, ועד היום לא הסכימו לפרט מדוע הם חושבים כך, אבל כעובדה, יהב הפסיד והרדיו עשה את שלו בשיא המקצועיות, האמינות, הכשרון והאהבה לאיזור. ההוכחה היא מאות אלפי מאזינים שהאזינו, הגיבו והיו חלק ממסע הבחירות ההזוי שעברנו. זו ההזדמנות להודות לכל עובדי רדיו חיפה, לעובדי מחלקת החדשות, מחלקת הדיגיטל, המחלקה הטכנית, לכם אלי וענבר, לליאת ובר שנשאה על כתפיה את כל הפרויקט הזה, כולל ניהול אתר הבחירות והפקת המדגם ולכם המאזינים שהגיבו לפעמים לטוב, לפעמים לרע, ככה זה במדינה דמוקרטית. שמרנו על כללי משחק הוגן ואני גאה על כך. זוהי מערכת הבחירות השישית שאני מוביל ואולי האחרונה ותמיד אזכור אותה כמיוחדת ביותר, המלוכלכת ביותר אבל תודו… גם המעניינת ביותר. תודה לכולם.