בחירות 2018

הטור הפוליטי השבועי

השבוע, לא פרסמתי כהרגלי טור פוליטי, כי לא מצאתי על מה לכתוב בים השעמום הזה. חבר שלח לי פוסט שמצא בפייסבוק של אדם שנקרא שלמה כהן (אינני יודע מי הוא), שניכר בעליל כי הוא לא נמנה על אוהדי, ופרסם במקומי טור בסגנון "הייחודי שלי", לדבריו. למרות הזלזול הזולג כלפי מבין השורות, החלטתי לפרסם את המאמר ככתבו וכלשונו, כי אני מכבד כל דעה באשר היא, גם היא לא מכבדת ולא לרוחי. הנה הטור שפרסם (כנראה חיפאי), בשם שלמה כהן.

טור פוליטי מאת שלמה כהן

כרגיל ביום שישי אמור היה דני נישליס לפרסם את הטור ה"פוליטי" שלו, אלא שנראה כי יש לו קושי בלתי רגיל לכתוב טור פוליטי אמתי על יונה יהב ועל ההתנהלות שלו במערכת הבחירות. לכן החלטתי לעשות לו שירות ולכתוב עבורו את הטור השבועי. כדי להצליח לקלוע לסגנון ה'יחודי' עברתי על מספר טורים שלו כדי לקבל השראה ואקווה שקלעתי לטעמו ה'אנין'.

השבוע האחרון לא היה שבוע קל ליהב. בתקופה בה הוא היה בטוח שיהיה אחרי הסכם עם אבוחצירא ובראש אחד עם כחלון ויזכה למימון בחירות נדיב בחסות השניים, העסק מתחיל לחרוק לו. כחלון מעוניין לגזור גם הוא קופון במועצת העיר ולהריץ רשימה משלו מה שיבטל לחלוטין את מימון הבחירות של כולנו ליהב. ומנגד שי אבוחצירא שיהב בנה על מימון המפלגות שלו ועל תמיכת הצעירים בו גם כן עדיין לא סגור על עצמו ומיום ליום דוחה את החתימה על ההסכם. ליהב זה עולה בבריאות. הוא רואה יום יום את הסקרים הלא מחמיאים, רבים מהם סקרים שמטהו עורך בעצמו בפילוח מדוקדק ואלו לא מוסיפים לו בריאות בלשון המעטה. אפילו הגרעין הקשה שלו הופך להיות מתנדנד. ברשתות החברתיות בכלל הוא מחוק. לא עובר יום ללא שעולים מספר פוסטים ששמים זרקור על בעיותיה של העיר ועל ההזנחה והחפיפניקיות בטיפול בבעיות העומק שלה בשנות שלטונו.

יהב הוא פוליטיקאי משופשף שיודע לקרוא מפה. הוא עדיין חולם לנצח אבל משבוע לשבוע הוא רואה כיצד המטרה הזאת נעשית קשה יותר ויותר.

בפן האישי המראה שלו לא נעשה צעיר מיום ליום. יהב שחוגג בקרוב 74 לא נמצא בשיא כושרו וכידוע הגיל והנראות החיצונית מהווים גם הם פקטור משמעותי בשיקולי הבוחרים. הכרס שלו ומכנסיו שבדרך קבע נוטים להימשך כלפי מעלה מציגים אותו כ'איש מפעם', מיושן ושייך לעבר. לתדמית הזו נוסף גם ראש המטה שלו שרגא ויצמן פנסיונר בעצמו וכך נוצרת תחושה של מפלגת גמלאים 2 ולא כוח שיוכל לנער את העיר.

בשבועות האחרונים שוברים את הראש במטה שלו כיצד להפוך את תדמית הלוזר והאיש שבתקופתו ברחו הכי הרבה תושבים, עסקים וצעירים מהעיר למשהו חדש ויצירתי אבל על נוסחה כזו הם עדיין לא עלו. החשש של יהב הוא שמצב התקציב הגרוע של העיר יקבל פוקוס מדויק ומקיף בציבור על ידי אי מי מהמועמדים ויהווה את המסמר האחרון בארון הקבורה הפוליטי שלו. ההעלאה הבלתי פוסקת של הארנונה והתרגילים של הכנסת תקציב בית החולים בני ציון לסעיף הכנסות העירייה לא מצליחים לשמור על תקציב מאוזן ותוך שנה שנתיים, כמחצית מהכנסות העירייה ישמשו לתשלום משכורות. מציאות זו מדירה שינה מעיניו.

עוד בעיה שהתרגשה עליו היא ישראל סביון שהכריז על מועמדות ומתכוון לקחת הפעם את הריצה לראשות באופן רציני ולא כתרגיל לסגירת דיל פוליטי. סביון נוגס בדיוק בבסיס המצביעים החזק של יהב מה שכנראה יוסיף לתוצאה החד משמעית של כל הסקרים האחרונים שלא תהיה הכרעה בסיבוב הראשון ובסיבוב השני הוא יודע שהוא אבוד. כל קואליציית 'רק לא יהב' תתאחד נגדו ותדיח אותו.

הייתי עדין אבל זה הכיוון.